יום שישי, 28 באוגוסט 2015

מחשבות לקראת סוף החופש הגדול

עוד כמה ימים... חוזרים לשגרה :)
מצאתי את עצמי, בשבוע האחרון, מתחילה לספור לקראת ה 1.9

אוהבת חופש, אוהבת להיות עם הבנות, אבל גם אוהבת וצריכה את השגרה, את המסגרת
וגם... כן, מודה, אינטנסיבי השעות עם הילדות, להיות קשובה לצרכים של כל אחת, לרצונות של כל אחד משלושתינו, למצוא את הסנכרון בין כולם, וכל זה בין המזגן, לחום וללחות שבחוץ..

בקיץ הזה, שמתי לב שאני רואה הרבה ילדים בוכים, כועסים, רבים עם ההורים שלהם
בכל מקום שיצאתי החוצה זה נוכח
בתחנת אוטובוס- ילד נושך את אמא שלו וקורא לה מטומטמת
בבריכה - ילד בוכה וצורח, בועט באמא שלו.. מבקש שתעזוב אותו לנפשו
לפני מעבר חציה - ילד רוקע ברגלים ולא מוכן לתת יד לאבא שלו
בחנות צעצועים - ילד בוכה ומושך במכנסים של אמא שלו שתקנה לו עוד משהו..
בגינת המשחקים- ילד רוצה להישאר במגלשות ובוכה כשסבא רוצה לקחת אותו משם

ברוב המקרים, צפיתי במתרחש, בדינמיקה, בתגובות של ההורים, בתגובות של הילדים
התגובות של ההורים היו שונות, חלק ויתרו, חלק ניסו לדבר עם הילד, חלק הגיבו בדיכוי ובכח
ועוד ועוד..

ולי , עלה המשפט -

 "מה ששנוא עליך אל תעשה לילדך"

כולנו מכירים את המשפט הזה, רק בהקשר של חבריך- מבחינתי הוא תקף גם לילדך- או לילדים בכלל
ילדים הם אנשים קטנים, יש לנו אשליה שאם הם "שלנו" מותר לנו לתקוף, להכריח, לצוות וכו
וחלקינו משכנעים את עצמינו שזה בסדר, כי התפקיד שלנו זה לחנך אותם ולהציב גבולות

אז זה נכון
אך לא עומד בסתירה
אנחנו, ההורים, חייבים לחנך, להסביר, ללמד, לאמן,לטפל, להשגיח - על הילדים שלנו
אך באיזה דרך?

אני בטוחה שכל אחד מההורים , לא אוהב שמדברים אליו בטונים גבוהים או שמכריחים אותו לעשות דברים
כנראה שככה נהגו כלפי חלקינו שאנחנו היינו ילדים

ויחד עם זאת, אנחנו עושים את אותו הדבר שאנחנו לא אוהבים שעשו או שעושים לנו..
או שחלקנו מראש מוותרים, עד כדי כך, שיש תחושה שהילדים לא מבחינים בין "רע ל"טוב", ושאנחנו עייפים וסחוטים מהאינטרקציה היום יומית איתם.

אז מה עושים?
איך בכל זאת אפשר?

התשובה פשוטה, היישום שלה , מסתבר שמורכב יותר

התשובה היא-  מקשיבים להם. מייצרים שיחה.

איך עושים זאת?
מה זה אומר במציאות?

1. לשים לב לעצמי- מה קורה לי כשאני נתקל במקרה שאומרים לי "לא" , או מבקשים ממני משהו שלא מתאים לי להיענות לו, או כשמדברים אלי בחוצפה או בתובענות... או כשאני רואה את הילדים שלי רבים בינהם -לשים לב- מה קורה לי? מה אני חש? מה אני מרגיש?
2. לעצור ולנשום- לצפות בילד ובעצמי - כן , כן זה קשה מאוד , אך אפשרי לנסות :)
3.להקשיב עד הסוף לילד שמדבר - לא להפסיק אותו, לא לתת לו תשובות, רק להקשיב למה שהוא אומר
4. לשאול אותו שאלות מתעניינות - על מה שהוא אומר  (לשים לב האם מה שהוא אומר מפעיל אותי? אז עדיף לשתוק)
5.  אחרי כל זה- כבר לבד השיחה תזרום, משהו אחר יקרה

אפשר להתאים את ארבעת הפעולות הללו- לכל גיל של ילד

הכל טמון ביכולת שלנו ליישם את פעולות 1 ו 2

מזמינה אותכם לקבוצת תרגול של ארבעת השלבים ליצירת תקשורת מצמיחה ובונה

התרגול יתקיים בימי חמישי, בתאריכים מטה- במשך 4 מפגשים
כל מפגש יוקדש לתרגול ואימון של אחד מארבעת העקרונות מעלה
כאשר בכל מפגש נלמד את העקרון, נדון בו, ונתאמן על היישום שלו
נקבל תרגילים לאימון בבית.

תאריכי המפגשים הם:
17.9.2015. ,2015 .15.10, 29.10, 12.11

שעות מפגש
20:00-22:30

עלות כל מפגש - 100 ש"ח בלבד.





אין תגובות:

פרסום תגובה